כולנו מכורים לחומר, מנסים להשיג טיפה של אושר בזכות השגה של הבלתי מושג, ממלאים את המרווח בסיפורים והבטחות שמומטרות עלינו מלמעלה, מלמטה ומהצדדים.
הכל מושאל, זה לא באמת שלנו והאושר האמיתי של כל אחד מאיתנו נמצא בתוכנו. אני מנסה לתפוס את האבסורד שבשבריר הקיום שלנו ולהראות שהכל בסדר, גם כשהכל דפוק לגמרי.
הדמויות שלי שמנמנות, גרגרניות, עצובות, אדישות, שקועות בעצמן, חיות בעולם צבעוני מלא בסיסמאות. הן תולדה של מי שאני, וכל הזמן מזכירות לי שמתחת לכל השיט של החיים, יש חגיגה.
אבל עם כל הכבוד לנוסטלגיה, העולם זז, וכך גם אני.
אחרי שנים של ציור עם מכחולים ואקריליק עברתי בשנים האחרונות לצייר על המחשב. את המכחול החליף העט הדיגיטלי,ועכשיו את הקנבאס יחליף פוסטר, מדיה חדשה-ישנה שאני (עדיין) כל כך אוהב. אז בין אם אתם חובבי פוסטרים כמוני, או כאלה שאין לה מושג על מה התרפקתי, מזמין אתכם למסע לבחירת הפוסטר שלכם. כל יצירה קיימת ב 20 עותקים בלבד, בשלושה גדלים משתנים על פי בחירתכם, ועל סוגי נייר שונים לפי ההעדפה שלכם, בתוספת החתימה האישית שלי.
אודי גנס, צייר, שותף ומנהל קריאייטיב ב-Parazar – חברת אסטרטגיה, מיתוג ופרסום, מעצב, בשלן ותמיד בלב, שמנמן. המשך ישיר של דוד וולף, סבתא פרידל ואבא מיקי, דור שלישי של אמנים שלא עזבו מעולם את המכחול ופריק של אמנות הציור.
אני מצייר כי שם אני מוצא חופש יצירתי ללא שום גבול, אני מצייר כי זו המהות שלי, ובעיקר אני מצייר כדי לא להיות עצוב. אבל זה בסדר להיות עצוב.
לפני שנתיים גיליתי את הציור הדיגיטלי ונפתח לי עולם ומלואו, עולם המביא לידי ביטוי את הצייר שבי עם הגרפיקאי, את הטיפוגרפיה עם הקומפוזיציה, את הדיוק הדיגיטלי, מול חופש המכחול.
